שותף, שכיר או פרילנסר? איך לבחור את ההסדר הנכון

רוב בעלי העסקים ניגשים לשאלה הזו מהצד של הכסף. כמה יש לי, וכמה זה יעלה. זו הדרך הכי מהירה להיתקע בהסדר הלא נכון.

שאלה ראשונה: כמה זמן זה נמשך?

עבודה עם תאריך סיום היא פרויקט, גם אם היא גדולה. אתר, מיתוג, הקמת מערך גבייה, מעבר למערכת חדשה. יש התחלה, יש סוף, ואפשר לדעת מתי סיימו.

עבודה בלי תאריך סיום היא תפקיד. מי שמנהל לכם את השיווק לא מסיים אף פעם, כי כל חודש מתחיל מחדש. ההבחנה הזו לבדה פוסלת חצי מהאפשרויות.

שאלה שנייה: אפשר למדוד?

יש עבודות שהתוצאה שלהן נראית בשורה אחת. איש מכירות הביא עסקאות או לא. קמפיין הביא לידים או לא.

ויש עבודות שהערך שלהן מתפזר. מי שסידר לכם את התהליכים בעסק חסך לכם עשרים שעות בחודש, ואי אפשר להצביע על מספר. מי שבנה תשתית טכנית עשה משהו שיירגש בעוד שנה.

כשאפשר למדוד, שלמו לפי המדידה. כשאי אפשר, אל תמציאו מדד. הסדרים שנשענים על מדידה מדומה נשברים בדיוק ברגע שמתחיל להיות כסף על השולחן.

שאלה שלישית: כמה מזומן יש לכם עכשיו?

זו השאלה שרוב האנשים שואלים ראשונה, ולכן הם מגיעים למסקנה "אין לי כסף, אני חייב לתת אחוזים". זו מסקנה שגויה. אחוזים הם התשלום היקר ביותר שיש, כי הם לא נגמרים. פרילנסר שעולה 30,000 ₪ לפרויקט עולה 30,000 ₪ ונגמר. עשרה אחוז מהעסק ממשיכים לעלות לכם כל שנה, לנצח.

מה מתאים למה

שותפות עם אחוזים

לאדם אחד או שניים, לא לחמישה. זה ההסדר היחיד שבו האדם מתחיל לחשוב על העסק כשלו, וזה גם ההסדר היחיד שקשה מאוד לבטל. אם אתם מתלבטים, זה סימן שעוד לא שם.

אחוזים מהמכירות

ההסדר הכי לא מנוצל מכל השבעה. אתם משלמים רק כשנכנס כסף, והאדם מרוויח יותר ככל שהוא מביא יותר. לאנשי מכירות ולשיווק שמביא לקוחות זה כמעט תמיד עדיף על אחוזים בעסק. שימו לב להגדיר על מה בדיוק האחוזים, על ההכנסה או על הרווח, כי הפער ביניהם עצום.

תשלום בהמשך

עובד טוב יותר ממה שנשמע, בתנאי אחד: שכתוב סכום ותאריך. "נסתדר כשיהיה" זה לא הסדר, זה ויכוח עתידי. "35,000 ₪ בתשלומים החל מינואר, או כשההכנסה החודשית עוברת 50,000 ₪, לפי המוקדם" זה הסדר.

ייעוץ וליווי

הכי מוזנח, והכי משתלם למי שרק מתחיל. אדם עם עשרים שנות ניסיון, ארבע שעות בחודש, שאתם מביאים אליו החלטות לפני שאתם מקבלים אותן. זה עולה מעט ומונע טעויות שעולות הרבה.

כשאתם לא בטוחים

תתחילו בקטן. פרויקט אחד בתשלום, שלושה חודשים של ליווי, משהו עם סוף. עבודה משותפת אמיתית מלמדת עליכם ועליו יותר מכל פגישת היכרות, ואם זה מסתדר, תמיד אפשר להפוך את זה לשותפות. הכיוון ההפוך קשה בהרבה.

לפני שסוגרים

• מה בדיוק צריך לקרות, בכתב.
• מתי, ואיך יודעים שזה קרה.
• כמה, ובאיזה מועד.
• מה קורה אם אחד הצדדים רוצה לצאת.
• אם יש אחוזים, איך הם נצברים לאורך זמן.

בנושא קרוב: כמה אחוזים לתת לשותף שמביא ידע ולא כסף.